החשש המרכזי הוא הצריכה העתידית שתגדל ככל שישתלם יותר השימוש במים, בצל פיתוחים טכנולוגים אחרים שישענו על טכנולוגיה זו וכי מדובר בפיתוח במימון מדיני שעלול לפגוע באינטרס ציבורי.
דילול מקורות המים בישראל לצורך הפקת אנרגיה ממים עלולה להוות הפרה של חוק המים, תשי"ט 1959 וחוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004 ותקנותיהם, פיתוחים טכנולוגים קודמים, תקציבים ממשלמי המיסים, פעולות הרשויות והמדיניות לאורך כל השנים כגון קמפיינים פרסומים מטעם רשות המים, ואף השתתפות כלל הציבור במאמץ לצורך שמירה וחסכון במים.
עם זאת מידת השימוש והתכיפות במים לצורך הפקת האנרגיה יכולה להיות מדד להתרת השימוש.
הפיתוחים הטכנולוגים הם מבורכים, רק יש לוודא שהם מכוונים למקום הנכון. פיתוח טכנולוגי יעיל בעניין מים יהיה לצורך רוויה של מים ושימוש חוזר ויש להשאיר את הפקת האנרגיה ממקורות שיש לנו מהם בשפע או שהם מעיקים/ לא חיוניים למחייה.