הכנס הופק על ידי בני מורן הפקות, משרד ארנון, תדמור לוי והחברה לאיכות הסביבה בע"מ ESC.

בין הדוברים בכנס נכחו שרים ונציגים ממשרדי הממשלה וחברות ממשלתיות הרלוונטים לנושא, ביניהם המשרד להגנת הסביבה משרד הבינוי והשיכון , מנהל התכנון משרד האוצר ,החברה לאיכות הסביבה ועוד.
כמו גם, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל , עורכי דין ממשרד ארנון תדמור- לוי וגם מאדם טבע ודין ועוד.
בנוסף מנכל"ים וסמנכל"ים של חברות שונות במשק, ורדיס אינווירמנט, נצר השרון, ת.מ.י, גדות, BDO, קבוצת BlueGen, חברת קדישא ועוד.

כל הזכויות על התמונות מהכנס שמורות לעורכת הדין סמדר גז אוחיון (מלבד העלונים של היוזמות)

הכנס שהתקיים ביום רביעי שעבר, היה בצילו של חוק האקלים , התשפ"ד- 2024 החדש שאושר לקריאה שנייה ושלישית מיום 04 לדצמבר 2024 אולם השוק והבנקים כבל מתחילים ביישומו.

החוק שואף להגיע ל-0 פליטות גזי חממה עד שנת 2050 באמצעות שימוש באנרגיות חלופיות ומיקוד המשרד לאיכות הסביבה לטיפול בפסולת במטרה לעבור מ"הטמנה" ל"השבה" לצורך כלכלה מעגלית- שתייצר אנרגיה מפסולת למטרות רווח ציבורי שיממן את את הקיימות החדשה, ומיון פסולת קריטי – להפקת אנרגיה מפסולת.

בעיריית באר שבע כבר דווח השקעת המשרד לצורכי קיימות כמו גם התכנית שהגישה עיריית באר שבע לעניין ההחמרה באקלים.

היוזמה GROW IT שהגיע מהטכניון מביאה פתרון לחסכון באנרגיה של 60%, קריטי כאשר משתמשים באנרגיות חלופיות. (בתמונה אלכסנדר בלבנוב, מייסד)

היוזמה של חברת Agrinoze שכבר פעלה בקליפורניה וסייעה בחסכון משאבים לצורך חקלאות של מים דשן ושטח בעשרות אחוזים.(בתמונה אני וארז פייט, CEO)

AI במיחזור- חברת PRECYCLING

משתמשת בחיישן AI שמזהה סוגי פסולת שונים ומבצע את המיון במקומנו ל-4 פחים שונים. (בתמונה הפח החכם ניסיתי עובד). כך ניתן במקום לחנך את האוכלוסייה למיון פסולת להעביר את זה ל AI .

  1. עלויות פינוי הפסולת לאתרי הטמנה מתייקרות וצריכות להיות מעוגנות בהסכמים.
  2. התאמת ניהול הפרוייקט לצורך מיון פסולת.
  3. הכנת התשתית החוזית לשימוש באנרגיה חלופית למניעת פליטת גזי חממה.
  4. התאמה חוזית מול קבלני משנה לאחריות משפטית בענייני פסולת.
  5. מפרטים בהסכמים הכוללים שימוש בחומרים ממוחזרים.
  6. סעיפי עיכוב בשל ניהול לא תקין של הפסולת.
  7. תסקירי סביבה אל מול הבנקים.
  8. מימון ירוק שניתן לנצלו כחלק מתמריץ החוק
  9. זיהום קרקע היא "תאונת דרכים" משפטית בעסקאות מקרקעין- שיקום קרקע (כמו שמובילה נצר השרון באזורי הצפון בארץ) ומחלוקת האחריות על זיהומים היסטוריים או מי תהום.

היערכות משפטית

הארנונה חוזרת אל התושבים

חוות שרתים (דאטה סנטר) דורשות מרחב, אנרגיה ורגולציה מותאמת.

זה יכול להיות "תור הזהב" של הקופה הציבורית בדרום ובצפון ישנם מרחבים פתוחים לניצול גם של חוות השרתים וגם של אנרגיה סולרית שתקיים אותם.

נדרש שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים ביניהן, משרד החקלאות, הבריאות, מוסדות התכנון והרשויות המקומיות נדרש סנכרון של סיווגי ארנונה, שימושי קרקע והסכמי פיתוח מול חברת החשמל ורמ"י.