הנחות יסוד חשובות:
העובדה כי ניתן להגיש תביעה- אין זה אומר שהיא תתקבל.
"זכות הגישה לערכאות" הינה הזכות החוקתית שלנו להגיש תביעה כל עוד קיימת עילה במסגרת החוק על אף העובדה כי אין סיכוי שהיא תתקבל.
קבלת תביעה (יש כמה סוגים)- פשרה, פסק דין ללא פיצוי מהותי ,פסק דין עם פיצוי מהותי או סביר ובנוסף לכל זה פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה מלאה או חלקית.
ישנם 5 תנאים בסיסים הקובעים סיכוי הצלחה ממשי בתביעה.
האם היה הסכם? והאם הצד הפר את אחד מסעיפי ההסכם, או האם הצד השני ביצע עבירה על חוק כלשהו או הלכה. יצוין, כי לעיתים החוק או ההסכם יציינו כי יש צורך בפיצויים ולעיתים החוק מפרט מהן הפעולות שנדרש מאדם לבצע מול הצד השני טרם דרישה לפיצויים מהצד השני ולאחר מכן פנייה לבית המשפט.
האם קיים ברשותנו ההסכם, מסמך רשמי, תמונה, עדים, הקלטה, קטע וידאו או צירוף של כמה מאלו שמקשר את הצד השני באופן ישיר למקרה ולנזק שנגרם לי.
ניתן לכמת בכסף- לפי חישוב אריתמטי או לפי הערכת בעל מקצוע כגון שמאי או מהנדס לדוגמה פגיעה קיימת או עתידית בערך של נכס בבעלותנו. מאוד חשוב לבחון האם בפועל קרה משהו, האם הנכס נפגע? אני צריך להוציא כספים נוספים? נפגעה איכות חיי? נפגעה פרנסתי? נפגעו לי זכויות אצל גורם אחר?
כאב וסבל יכולים בעצם להיות הפרה של הסכם- כאב וסבל לבדם הם אינה עילה מספקת לפיצויים, אולם יכולים להיות מקרים שאדם לא יהיה מודע שניתן לכמת בכסף את העוול שנגרם לו והוא מפרש זאת ככאב וסבל כגון עיכוב, המתנה, טרטור וכו', כשבפועל מדובר בהפרה של הסכם. בין אם מדובר בהסכם צרכני או הסכם על קבלת שירות או רכוש כלשהו, כל מסמך שחמתם עליו או אישרתם אותו הינו הסכם, והפרתו יכול שיהיה בה כדי לזכות בפיצויים ו/או בהוצאות עקיפות ו/או עתידיות. המצפן הכי טוב במקרה זה הוא ההרגשה, כמה אנו מרגישים בחוסר הצדק, שסבלנו וכעסנו על המקרה ושנגרם לנו משהו שאנחנו לא מוכנים לעבור עליו בשתיקה על אף שאנחנו לא יודעים לכמת אותו.
מחייב תיקון – פגיעה בזכויותיי או באיכות החיים. לדוגמא לשון הרע הפוגע בשם ויכול להשפיע על מעמדי בעבודה, הטרדה הפוגעת בזכותי לפרטיות ובאיכות החיים.
תביעה היא המוצא האחרון, פנייה לעורך הדין היא יקרה וההליך יקר וכולל הוצאות נוספות של אגרות, מומחים, אנרגיה, זמן שלכם ושל בית המשפט ועוד. על כן, אם התקיימו 3 התנאים הראשונים, עלינו לוודא כי פנינו לצד השני הבהרנו לו את הנזק ואת החובה שלו כלפינו וביקשנו בנעימים לתקן את מה שנעשה או לפצות, וניסינו להגיע אתו להסכמה אם אפשר גם אם זה מצריך פשרה, ללא הצלחה.
במדינת ישראל החוק לא לבדו, בית המשפט העליון או בג"ץ נותנים פסקי דין בהתאם לנוסח החוק, פרשנות החוק ושיקול הדעת בהתאם לנסיבות שעומדות לפניהם, ואלו הופכים לקו מנחה המחייב את הערכאות הנמוכות יותר, כגון בתי המשפט השלום והמחוזי הנתקלים במקרים דומים. אותם פסקי הדין מבית המשפט העליון הם בעצם ההלכה לעניין אלמנט מסוים שהחוק מתייחס אליו. אם 4 התנאים האחרים מתקיימים למיטב הבנתכם, זהו השלב שכבר אפשר לפנות אלינו לשם בחינת נסיבות המקרה שלכם, הראיות, ההסכם, החוק וההלכה בעניין, כדי שניתן יהיה לבחון את הדרך האופטימלית להתקדם וסיכויי ההצלחה ככל ותבחרו לתבוע.
תוכן זה, רלוונטי לתחומים בהם עוסק המשרד וביניהם, דיני חוזים, נזקי רכוש, מקרקעין, תכנון ובנייה, לשון הרע, זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות צרכנות ומיסים.
כל האמור בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כך, כל המידע באתר זה הינו כללי ונועד למטרות שיווק על כן אינו כולל התייחסות לאלמנטים השונים של תחמי הדין הרלוונטי למקרה ספציפי. מומלץ לקורא, כי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת לפנות לעורך דין העוסק בתחום. למען הסר ספק, כל המסתמך על האמור לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד וכל תוצאה ישירה או עקיפה תחול עליו בלבד.
