המשפט, הוא בעצם שרטוט מפורט של גבולות המרחב האישי של האדם, רכושו גופו וסביבתו. זו הפרטיות שלנו. מה נתיר ומה נאסור על מנת לשמור על חופש הפעולה שלנו במרחב.
רוויה של מידע
מידע צרכני
מידע חברתי
מידע רפואי
מידע כלכלי
מידע חזותי
מידע קולי
התחקות של מידע באמצעות אלגוריתם/ AI
השינויים הטכנולוגים והצפת המידע הביאו לידי כך שהעולם כולו מתכוונן להגנה על פרטיות דיגיטלית.
במדינת ישראל הרשות להגנת הפרטיות הינה הגוף האחראי על הסדרה, פיקוח ואכיפה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. הרשות מוציאה הנחיות ותקנות המחייבות חברות המחזיקות במידע דיגיטלי של האזרח. ככל ויש עבירה על הנחיות ותקנות אלו, הרשות גם אחראית לאכיפתן ברמה המנהלית וברמה הפלילית.
בנוסף, קיימת לאזרח האפשרות לתבוע פיצוי במקרה של הפרה חוזית או במקרה של נזקים שספג כתוצאה מהפגיעה בפרטיות המידע שלו.
בספטמבר 2024, יצאה הנחיית הרשות להגנת הפרטיות לעניין הרחבת האחריות של דריקוטוריונים לשמירה ופיקוח על מאגרי המידע הנמצאים ברשות החברה שבבעלותם, כאשר הטיפול או שמירת המידע מהווה ליבת פעולתן או לחילופין חברות היוצרות סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות.
הרשות להגנת הפרטיות מבהירה במסמך ההנחיה, כי הרקע להנחיה הינה בשל הפסיקה בארץ ובעולם הנוטה לייחס רשלנות לדירקטריון בפיקוח על אבטחת המידע בבעלותם בעוד החוק עצמו נותר מעורפל בכל הנוגע לזהות האורגן שיהיה אחראי על הפיקוח לאבטחת מידע.
ההנחיה הנוכחית מנסה לייעל את המערכת המשפטית ולמנוע תביעות הרות גורל לדריקטוריונים בחברות השונות בכך שמפרטת מבעוד מועד את היקף האחריות ואת אופן ביצוע אחריות זו.
עם זאת, יש לבחון את הכרסום האפשרי בטענת "הרמת מסך".
תוכן לא שלם…
רוויה של מידע
"לא יפגע אדם בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו." חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא הבסיס החוקתי להגנת הפרטיות.
